סיכונים- תיקון אסימטריה של החזה

סיכונים- תיקון אסימטריה של החזה
03.05.2021 | פורסם ע״י: ד"ר וולף

סיכון קלוש :

נזק לפטמות – אבחון מוקדם של הבעיה, הימנעות מעישון, שימוש בנקזים במידת הצורך, שמירה על אספקת דם לפטמה בטכניקה ניתוחית מתאימה, הליך תפירה נכון ומעקב לאחר הניתוח יקטינו את הסיכון. במקרה הצורך תתבצע פתיחה של התפרים לצורך הקטנת המתח על הפטמה ובמקרים מסוימים יתכן צורך בניתוח חוזר

סיכון קיים :

צניחה מהירה של השדיים לאחר הניתוח – התאמת הטיפול למאפיינים הביולוגיים של המנותחת ושימוש נכון בחזיות יקטינו את הסיכון. במקרה הצורך יבוצע ניתוח חוזר לתיקון אסימטריה של החזה.

סיבוכים נדירים מאוד:

צלקות היפר טרופיות – התאמת הטיפול למאפיינים הביולוגיים של המנותחת, מיקום הצלקות באזורים נחבאים וטכניקת תפירה מקטינה את הסיכון. במקרה הצורך האזור יטופל במשחות וזריקות סטרואידים לצלקות, יריעות סיליקון ורענון הצלקות.
התכווצות המעטפת (קונטרקטורה של הקפסולה) – ישנה חשיבות לטכניקת ניתוח קפדנית, התאמת הטיפול למאפיינים הביולוגיים של המנותחת ושימוש נכון בחזיות לאחר הניתוח היכולים להקטין את הסיכון. במידת הצורך יעשה שימוש במסאז'ים. במקרים חמורים תתבצע החלפה של שתלים או מיקומם, כריתת המעטפת והזרקת סטרואידים לאזורי ההתקשות.
קרע בשתל לאחר הניתוח – חשוב לעשות שימוש בטכניקת ניתוח זהירה ושימוש בשתל מתאים וכן להקפיד על שמירה מפני טראומות של השדיים ומעקב קפדני לאחר הניתוח. פעולות אלו יקטינו את הסיכון. במקרה הצורך תתבצע החלפת השתל.

סיבוכים נדירים ביותר:

סיבוכים ריאתיים – שימוש במשאבה להזרמת דם מהרגליים במהלך הניתוח תקטין את הסיכון. במידת הצורך שימוש בתרגילי נשימה מיד לאחר הניתוח ובמהלך מספר ימים לאחריו, טיפול באנטיביוטיקה, מדללי דם, סטרואידים ואם יש צורך אז גם במרחיבי סמפונות. טיפול בסיבוך יעשה באמצעות טיפול מותאם לאופי הבעיה כגון פיזיותרפיה נשימתית, טיפול במדללי דם, אנטיביוטיקה ותמיכה נשימתית.

דחיית שתל לאחר ניתוח תיקון אסימטריה – טיפול באנטיביוטיקה, שמירה על סטריליות, טכניקת תפירה קפדנית ושימוש בשתל מתאים יקטינו את הסיכון. במקרה הצורך יתבצע טיפול שמרני ובמקרים חמורים תתבצע הוצאת השתל והחדרתו מחדש במועד מאוחר יותר.
זיהום – הקפדה על סטריליות במהלך ניתוח תיקון אסימטריה של החזה ובמידת הצורך שימוש באנטיביוטיקה יקטינו את הסיכון. טיפול בסיבוך יעשה באמצעות טיפול מקומי וסיסטמי באנטיביוטיקה ובמקרה הצורך גם שימוש בניקוז.

נדידת שתל – מיקום נכון של השתל, הימנעות מהפעלת לחץ על השדיים בתקופה שלאחר הניתוח והתאמת הטיפול למאפיינים הביולוגיים של המנותחת יסייעו בהקטנת הסיכון. במקרה הצורך יתבצע ניתוח חוזר ומיקום מחדש של השתלים.

דילוג לתוכן