אבלציה היא הליך זעיר פולשני שמטרתו לנטרל מסלולי הולכה חשמליים חריגים בלב ולייצב קצב. במקום לנסות לשלוט בתסמינים לאורך זמן באמצעות תרופות בלבד, אבלציה מכוונת לשורש הבעיה החשמלית. כאשר בוחרים נכון את המועמדות והמועמדים ומתאימים שיטה להפרעת הקצב, ניתן להשיג שליטה יציבה בתסמינים והפחתה בתלות בתרופות.
אין סוג אחד של אבלציה שמתאים לכולן ולכולם. יש הבדלים בין הפרעות קצב לב שונות כמו פרפור פרוזדורים, רפרוף פרוזדורים, טכיקרדיה עלייתית וטכיקרדיה חדרית. ההצלחה תלויה באבחון מדויק, בידי צוות מנוסה ובניהול גורמי סיכון במקביל כמו יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה והסדרת משקל.
אבלציה מתאימה כאשר הפרעת הקצב סימפטומטית, חוזרת או מסכנת, וכאשר תרופות אינן נסבלות או לא יעילות דיין. בחלק מהמצבים כדאי לשקול אבלציה מוקדמת כדי למנוע התקדמות של המחלה החשמלית, למשל בפרפור עליות התקפי אצל מי שצעירות וצעירים יחסית או אצל מי שסובלות וסובלים מתסמינים משמעותיים למרות טיפול.
היעד המרכזי הוא בידוד ורידי הריאה כדי למנוע טריגרים חשמליים שחוזרים לפרוזדורים. הבידוד מושג בנקודות צריבה מדויקות לאורך טבעת הוורידים או באמצעות בלון ייעודי שמקיף את הפתח. בשנים האחרונות נוספו כלים שמקלים על יצירת קו רציף ומפחיתים זמן קרינה. לעיתים נדרש טיפול משלים בקווי הולכה נוספים לפי מיפוי. גם לאחר הליך מוצלח נדרש מעקב מסודר והמשך טיפול בגורמי סיכון כדי לצמצם הישנות.
כאן המטרה היא ניתוק ההולכה באיסטמוס בין הטרי־קספיד לטבעת התחתונה של העלייה. מדובר בהליך ממוקד יחסית עם שיעורי הצלחה גבוהים ונשנות נמוכה. לרוב ההחלמה מהירה והחזרה לפעילות יומיומית מתבצעת בתוך ימים ספורים, בכפוף להנחיות הצוות.
בטכיקרדיות חוזריות ממנגנון קשר עלייתי חדרי או ממסלול עוקף, האבלציה מכוונת לאזור קטן מאוד. מיפוי מדויק מאפשר צריבה נקודתית במסלול האיטי או במסלול האבנורמלי. עבור רבות ורבים אלה מצבים שנפתרים סופית בהליך אחד, עם ירידה מיידית בהתקפים ובצורך בתרופות.
כאשר יש מחלת לב מבנית, אבלציה לרוב מצטרפת לטיפול תרופתי ולדפיברילטור במידת הצורך. מטרת ההליך היא להפחית עומס פריקות, למנוע סופות חשמליות ולשפר איכות חיים. בטכיקרדיות חדריות אידיופטיות או בפעימות חדריות מוקדיות שמפריעות, ניתן לאתר את המוקד ולנטרל אותו, ובכך להפחית תסמינים ולשפר תפקוד חדרי.
צריבה בחום מבקרת אזור קטן של רקמה ויוצרת חסם הולכה. היתרון הוא שליטה גבוהה וצורות אבלציה מותאמות לכל אנטומיה. האתגר הוא מניעת נזק לרקמות סמוכות כמו הוושט או עצב הפרניק, ולכן עובדים בפרמטרים מדויקים, עם ניטור טמפרטורה ומעקב כוח מגע.
קירור עמוק יוצר קיפאון ממוקד. בבלון ייעודי לפרפור עליות ניתן להגיע לבידוד ורידי הריאה באופן מהיר יחסית, עם עיצוב היקפי סביב הפתח. הקריו נחשב יציב ובעל פרופיל בטיחות מוכר, אם כי יש לשמור על ניטור עצב הפרניק בצד ימין ולהקפיד על זמנים.
טכנולוגיה שגורמת נקבוביות בלתי הפיכה בתאי שריר לב, עם סלקטיביות יחסית למיוקרד לעומת רקמות סמוכות. הפוטנציאל הוא לקיצור זמני פרוצדורה והפחתת סיכון לפגיעה בוושט או בכלי דם סמוכים. היא מצויה באימוץ הולך ומתרחב במרכזים מתקדמים, תוך נהלי בטיחות ייעודיים.
מרבית ההליכים מתבצעים תחת טשטוש עמוק או הרדמה כללית קלה. מוחדרים קטטרים דרך הוורידים, מבוצעת גישה לעלייה שמאלית במידת הצורך, ומתבצע מיפוי תלת ממדי שמצמצם שימוש בקרינה. לאחר יצירת קווי אבלציה מאמתים חסם הולכה יציב. בתום ההליך נשארים להשגחה קצרה, מקבלים הנחיות לגבי תנועה, שתייה ותרופות, ולעיתים משתחררים באותו יום או למחרת.
אבלציה נחשבת בטוחה בידיים מנוסות, אך אינה חפה מסיכונים. סיבוכי גישה בכלי דם, דימום מקומי או המטומה עלולים להופיע. קיימת אפשרות נדירה לנוזל פריקרדיאלי, אירוע מוחי, פגיעה בוושט או עצב פרניק, והיצרות ורידי ריאה בפרוצדורות מסוימות. בטכיקרדיות חדריות קיימת לעיתים אי יציבות המודינמית בזמן השראה. הצוות יפרט את שכיחויות הסיכון, את אמצעי המניעה ואת תוכנית הניטור שלאחר ההליך.
מי שסובלות וסובלים מתסמינים משמעותיים או מתלות בתרופות עם תופעות לוואי הם מועמדים טבעיים. בפרפור עליות התקפי עם לב תקין יחסית נוטים להציע אבלציה מוקדמת. במחלות חדריות מבניות, ההחלטה משולבת עם טיפול התקני, ולעיתים האבלציה תבוצע לאחר אופטימיזציה תרופתית או התקנת דפיברילטור. כאשר התסמינים קלים והנטל חשמלי נמוך, ייתכן שהמשך מעקב או טיפול תרופתי מצומצם יספיקו.
לפני ההליך מתאמים בדיקות דם, אק״ג, אקו לב והדמיה לפי צורך. בתרבי פרפור עליות נדרש ניהול אנטי קואגולציה מסודר סביב מועד האבלציה. לאחר ההליך יש תקופת הסתגלות שבה ייתכנו פלפיטציות קצרות ואף אפיזודות חולפות של הפרעת קצב, שאינן בהכרח מעידות על כישלון. נוהגים לבצע ניטור קצב בתקופה הראשונה ולהעריך את התועלת אחרי מספר שבועות עד חודשים.
ציפייה לריפוי מיידי ללא תקופת התאקלמות גורמת לאכזבה מיותרת. הפסקת נוגדי קרישה ללא אישור רפואי מסכנת בשבץ גם לאחר אבלציה מוצלחת, כל עוד גורמי הסיכון אינם משתנים. הזנחת גורמים מערכתיים כמו דום נשימה בשינה, צריכת אלכוהול מוגזמת ומשקל עודף מעלה סיכון להישנות. בחירת מרכז ללא ניסיון מספק בסוג ההליך הספציפי עלולה להאריך פרוצדורה ולפגוע בתוצאות.
אבלציה אינה עומדת לבד. איכות שינה, תזונה מאוזנת, פעילות אירובית הדרגתית והפחתת עישון ואלכוהול תומכות ביציבות חשמלית. במקביל חשוב לשמור על ביקורות מסודרות, לדווח על תסמינים חדשים ולהתאים טיפול תרופתי לפי הצורך. בחלק מהמקרים יידרש ניטור מרחוק באמצעות התקנים לבישים או שתלים קטנים לדיוק ההערכה.
הצלחה נבנית מצוות רב תחומי: אלקטרופיזיולוגיות ואלקטרופיזיולוגים, מרדימות ומרדימים, אחיות וטכנאיות מיומנות, ותשתית חדר צנתורים מתקדמת. תיאום מוקפד בין מרפאה, אשפוז יום ומעקב אחר ההליך מצמצם תקלות, מקצר זמני שהייה ומשפר חוויה ותוצאה. מומלץ לוודא זמינות של מיפוי תלת ממדי, ניטור קרוב לרקמות רגישות ונהלי חירום ברורים.
התחילו בהבנה מלאה של ההפרעה והליך הטיפול. הקפידו על איזון לחץ דם, סוכר ושומנים, ועל טיפול בדום נשימה בשינה אם קיים. בימים שלאחר ההליך שמרו על שתייה מספקת, הימנעו ממאמץ חריג לפי הנחיות, וחזרו בהדרגה לפעילות. סימפטומים חריגים כמו כאב חזה מתמשך, קוצר נשימה ניכר, חום גבוה או נפיחות באיזור הדקירה מחייבים יצירת קשר מיידית עם הצוות.
אבלציה היא כלי יעיל ובטוח לטיפול בהפרעות קצב לב כאשר היא מבוצעת בהתוויה נכונה, בטכנולוגיה מתאימה ובידי צוות מנוסה. הבחירה בין גלי רדיו, קריו או שדה חשמלי פולסטילי נעשית לפי אנטומיה, מנגנון ההפרעה והעדפת המרכז המטפל. הצלחה ארוכת טווח אינה תלויה בפרוצדורה בלבד אלא בשילוב של ניהול גורמי סיכון, מעקב הדוק ושיתוף פעולה פעיל שלכן ושלכם בתהליך. עם הכנה טובה וציפיות ריאליות, רבות ורבים נהנים מירידה דרמטית בתסמינים וחזרה לשגרה יציבה ובטוחה.